הדפסת התלמוד

הדפסת התלמוד

במשך דורות רבים נפלו שיבושים רבים בגירסאות התלמוד מפאת יוקר הכתיבה והקלף, וכן רדיפות הגויים (ידועים על כמה אירועי גזירות על שריפת התלמוד).

לאחר הדפסת התלמוד הוא נהיה יותר נגיש וזול. הזוכה בהדפסת התלמוד קיבל בדרך כלל רישיון לעשר שנים שבו היה חרם על הדפסת התלמוד בידי מדפיסים אחרים.

דפוסי הש"ס

הדפוס שיש בידינו כיום הודפס בוילנא ע"י האלמנה והאחים רא"ם, ויש בו מעלות רבות: על כל דף נמצאים פירושי רש"י ותוספות – רש"י בצד הפנימי של העמוד ותוספות בצד החיצוני. בחלק מהמסכתות ישנם בצד גם את פירוש רבינו חננאל או רבינו גרשום. על הדף הוספו הגהות הב"ח והגר"א, מראי מקומות לתורה בשם "תורה אור", מראי מקומות בין סוגיות הש"ס בשם "מסורת הש"ס", והפניות לדברי הפוסקים (טור, שולחן ערוך ורמב"ם) על ההלכות הנובעות מהגמרא בשם "עין משפט נר מצווה". בצד יש את "גיליון הש"ס" – מראי מקומות והערות שכתב רבי עקיבא אייגר.

מאז דפוס ונציה (הפעם הראשונה שהש"ס הודפס בשלמותו) הדפסות הש"ס הם על פי חלוקת הדפים של דפוס זה. כך יש דף קבוע בכל ההוצאות. הדף מחולק ל-2 עמודים: עמוד א' ועמוד ב'. בעמוד א' רשום מספר הדף באותיות עבריות, ובעמוד ב' רשום מספר העמודים שעברו מתחילת המסכת (יש הוצאות שבהם שינו ושמו בעמוד ב' את שם הדף באותיות עבריות עם סימן עמ' ב'). נהוג לסמן דף ועמוד ע"י רישום האות של הדף ונקודה אחת לעמ' א' ונקודותיים לעמוד ב' (לדוגמא: דף פב: = דף פ"ב עמוד ב'. דף ק. = דף ק' עמוד א'). כל המסכתות מתחילות מדף ב'. הסיבה הפשוטה לכך היא שדף א' הוא דף השער, אך יש הסברים דרשניים שמסבירים שהסיבה לכך היא שלא יוכל אדם להתפאר שסיים את הש"ס, שכן יאמרו לו: כלום למדת את דף א'?, או משום שהתורה מתחילה באות ב'.

היה ב-תלמוד בבלי – ויקישיבה.

עוז והדר

עוז והדר

הוצאה זו הידרה את הדף ועשתה אותו מאיר עינים. בהוצאה זו לראשונה סודרו האותיות מחדש (בניגוד להוצאות הקודמות שכולן הוצאות – צילום) והוגה הש"ס בתכלית הדקדוק. גם הרא"ש והרי"ף נדפסו מחדש באותיות גדולות יותר ונוחות יותר לקריאה – אך עקב כך הרא"ש והרי"ף אינם שוב באותו עימוד (אם כי צוין למעלה העימוד המקורי). כמו כן נוספו על הדף "תורה אור השלם" – ובו הפסוקים שצוטטו בגמרא במלואם בניקוד, "עין משפט השלם" – בסוף המסכת הובאו כל פסקי הרמב"ם והטשו"ע שאליהן הפנה העין משפט. בסוף המסכת יש קובץ של תוספות מראשונים אחרים, ביניהם: תוספות הרא"ש, רבינו פרץ ורי"ד.

היה ב-תלמוד בבלי – ויקישיבה.